באחת הפעמים רבתי עם הבן שלי. הריבים שלנו בדרך כלל סובבים סביב שאלת הכבוד שאני מניחה שהוא חייב לרכוש לי. וגם הפעם זה לא היה שונה, הוא אמר, אני נעלבתי, הוא שוב אמר, אני הגבתי מתוך העלבון, ועולה העומס ומתגברת הדרמה, וזהו אנחנו בנתק והפניית עורף הדדית ולא נעימה.
ריב עם הילד
אחד הכלים שעובדים לי הוא לקחת מידת רוחק ולצפות במה שקורה לי, ההתרחקות מפרטי הסיטואציה עוזרת לי להתקרב לעצמי, ההתקרבות לעצמי עוזרת לי לפתור מצבים מסובכים כמו ריב. עוד דבר שלמדתי הוא להשתמש בכלים לפי יכולתי העכשווית, ולכן חיכיתי יום, בדקתי שאני יכולה ואז התחלתי להסתכל על מה שקרה לי שהביא אותי לסיטואציה הלא נעימה הזו. אחת ההבנות החשובות מהצפייה שלי היא שחלק מההנחות וההגדרות שלי כלפי אימהות, כבוד, הערכה וקבלה הן פגות תוקף, למה הכוונה? הן הנחות שלא מתאימות למי שאני, לזמן הנוכחי, אינן קשורות למציאות האישית שלי, לאדם שאני ולאדם החשוב והאהוב שהוא בני.
איזו אמא אני רוצה להיות?
עוד דבר שהבנתי הוא שבכדי לעשות שינוי, עלי לנקות את ההגדרות וההנחות המיותרות שלי שאומרות מה זה כבוד ולנקות את התלות שלי בהערכה ובכבוד מבחוץ ומאנשים אחרים, ומכיוון שההתקדמות יכולה להיות רק בצעדים קטנים, בחרתי להתחיל בשאלה כלפי עצמי- איזו אימא אני באמת רוצה להיות? עם השאלה הזו התחלתי אז שנה אזרחית חדשה, ומאחלת לי ולכם שנה נפלאה ומלאה בהתפתחות ובלמידה, וגם אשמח לשמוע מכם- איזו שאלה תרצו לשאול את עצמכם עכשיו?
ועוד דבר שחשוב לי לספר לכם, אחרי שהבנתי את כל זה, הלכתי לבן שלי, חיבקתי אותו חיבוק חזק ואמרתי לו שאני אוהבת אותו מאוד… מוזמנים לענות ולשאול אותי כל שאלה, שלכם באהבה גפן
לשאלות ולבירור התאמה לתהליך, אפשר ליצור איתי קשר לשיחת היכרות.
