תשמעו רגע סיפור דרמטי, לפני לא מעט שנים, העליתי רעיון ביני לבין עצמי על אפשרות לשלב בין תרגול פיזי לתרגול מנטלי למחלימים ממחלות קשות, איתרע מזלי ובדיוק פגשתי אדם שעבר כריתה של איבר מסוים בגוף, התחלתי לעבוד איתו ולנסות יחד את התרגילים שפיתחתי, להפתעתי (תמיד אני מופתעת כשמצליח לי) אני הרגשתי אז שהמפגש והתרגול היו משמעותיים עבורו. זהו זיכרון אישי, לא ראיה ליעילות רפואית ולא המלצה לטיפול במחלה. השמועה פרשה לה כנפיים ואני הגעתי להרבה מחלימים ועבדתי איתם, ואז…הרי חייב להיות טוויסט בסיפור דרמטי, התקשר אליי יום אחד אדם שהציג את עצמו כבכיר מאוד באיגוד רפואי מסוים ואחרי שהוא אימת שזו אני , הוא פצח בצעקות ואיומים שאם לא אפסיק את מה שאני עושה הוא יתבע אותי וכל המשתמע מכך .ואני נבהלתי תמיד אני נבהלת כשאני מרגישה שמתקיפים אותי, ומיד הפסקתי לאלתר את עבודתי, ואת מוסר ההשכל שלמדתי מהמקרה הזה אני מגישה לכם כאן:
אמפתיה בזמן קונפליקט
יש שם בן אדם אדם נושם, אדם חם אדם שעבר דבר או שניים אדם שראה גם חושך וגם פיסת שמיים לפעמים מסתכלים עליו והוא נראה כמפלצת בעלת זנב עם שיניים טורפות ועיניים מוטרפות שצועק, מאשים ומציק כועס ומתלונן ולא מפסיק והוא נראה כ”כ זועם ואלים ששוכחים שיש לו לב פועם בפנים ושהוא משתולל מכאב כי בדיוק פגע לו חץ בלב ואולי מה ששנינו צריכים זה לקחת אחורה שני צעדים ולנסות לבחור במשקפיים אחרים כדי שנראה שאין שם באמת מכונת מלחמה ולפעמים יש מאחוריו גם כאב יש פשוט אדם אדם נושם, אדם חם וכולנו, בלי הבדל דת גזע ומין יכולים לנסות להבין את הצרכים שמתחת לכעס ושאם נצליח לשנות את המבט עליו נוכל להרגיש אפילו בקצת, אחרת כלפיו.
אמפתיה לצד גבולות בטוחים
אז אם אתם רוצים לקבל עוד כמה כלים, להצליח להיות במערכות יחסים גם כשהטונים עולים, אני כאן ואשמח שנדבר שלכם ,גפן אמפתיה אינה מחייבת להסכים לצעקות, לאיומים או לפגיעה. כשהמצב אינו בטוח, קודם שומרים על הביטחון ועל הגבולות. ההקשבה לאדם אינה מבטלת אחריות להתנהגות שלו.
לשאלות ולבירור התאמה לתהליך, אפשר ליצור איתי קשר לשיחת היכרות.